HQ2A9212

שיר

שיר היא לקוחה שלי שהכרתי לאחר שהגיבה לסטורי באינסטוש. פרסמתי תמונה של ישי ישן עם אוזן אדומה. הסברתי שהאוזן אדומה כתוצאה מההרדמות עליי, על הציצי. כתבתי שאני מוכנה להמשיך להרדים על הציצי עד גיל מאה:)

שיר כתבה שגם היא מרדימה באותו אופן את ריף בן 4 חודשים ושהיא לא מוכנה לגמול אותו למרות שאומרים שזה כביכול לא טוב.

מה אני אגיד? יש לי הרבה מה להגיד!

אני: ברור שלא לגמול אותו הוא פיצי! 4 חודשים…

שיר: אבל איך ילמד להרדם באופן עצמאי?

אני: אם להתחיל מהסוף, כל הבנות שלי בגיל שנתיים ישנו לילה שלם במיטות שלהן. בשונה מאמא מנוסה, אמא לילד ראשון רוצה להאמין שזה יקרה יום אחד, אבל אין לה את הידיעה הברורה שזה באמת יקרה.

שיר: כן ממש ככה. זה מין חלום רחוק שאת מחכה להיות גאה שהתגשם.

אני: אבל למה לא להתענג ולהיות גאה בסימביוזה של שניכם? למה לחלום על עתיד כשההווה כל כך מתוק?

שיר: זה בדיוק מה שאני אומרת לעצמי בכל פעם שאני מרדימה על הידיים, אבל כשנכנס רעש מבחוץ לפעמים זה מחלחל…

אני: תראי, אם היית אומרת שרע לך, שאת עייפה, שאת מדוכאת לא הייתי חושבת פעמיים- יש יועצות שינה עדינות ונהדרות. אבל טוב לך, נעים לכם יחד.

שיר: בערב אני ממש מרגישה שזו הדרך הטובה לסיים את היום שלנו.

אני: אני איתך. בכל ערב ישי יונק בשכיבה בתוך החיבוק שלי וצולל לשינה מתוקה.

שיר: אצלי ההנקה נגמרה מוקדם מהצפוי אבל עדיין יש הרדמות עליי בתוך חום הגוף שלי.

אני: מה שאת כותבת זה מדהים. ביניקת חלב אם יש אלמנט של התמכרות, שקשור לחומרים שנמצאים בהרכב החלב. מה שאת מתארת זה ילד שמכור אלייך!!! יש דבר נפלא כל כך ביקום כולו? ולא רק הוא- גם את מכורה אליו ולרגעי הביחד. ההתמכרות שלך לא חשובה? אותה כדאי להפסיק? למה?

שיר: אני מכורה. רגע ההרדמה גוף אל גוף הוא רגע מזוקק של קרבה חזקה מאוד. אולי אז לא צריך להפסיק את זה. חבל שאין יותר מודעות.

אני: אני בעד שיהיה לאמא ולתינוק טוב. אמא עייפה, שההרדמות על הגוף לא עובדות לה והתינוק שלה לא נינוח זאת אמא שלא טוב לה. זאת אמא שכדאי לה להעזר ביועצת שינה טובה. שיר, את את מתארת מצב שאת מאושרת בו. אין נזק בתינוק ואמא שניזונים זה מזו ושבעים מאהבה. אין.

שיר: יש הרבה רעשים מבחוץ- מה כל פעם תרדימי עלייך? מה קורה מחוץ לבית? ועוד פניני חוכמה… אבל אני לא מתוסכלת להיפך, ריף ישן מעולה גם בלילה וגם במשך היום.

אני: אז אולי נושא הפוסט הזה הוא לא הרדמות אלא ביטחון עצמי ואמונה שאת יודעת מה הכי טוב לתינוק שלך ולך. אפילו שאת אמא פעם ראשונה. רוצה סיפור מצחיק לסיום?

שיר: ספרי לי

אני: אז בגיל שנתיים עם גבע שלי (היום בת חמש וישנה מעולה בלילה הבנתי שזהו. לא טוב לה ולא טוב לי להצמד אחת לשנייה כל הלילה. היא הטרידה, בעטה ובקיצור הרגשתי מאוד חזק שתמה תקופת הציצי והלינה המשותפת. הכנתי עבורה מיטה בחדר של אחיותיה הגדולות, הראתי לה את המיטה ואמרתי: ״גובי, הלילה את תשני במיטה החדשה שלך. אני אשן במיטה שלי. אם תצטרכי תקראי לי ואבוא. לא יהיה ציצי אבל יהיו המון חיבוקים״. נרדמה, אחרי שעה התעוררה בבכי קורע לב ״ציצי! ציצי!״ באתי, חיבקתי והזכרתי שציצי אין אבל חיבוק כמה שתרצה. ״ציצי! ציצי!״ היא בוכה, אני מחבקת, הבכי לא מפסיק ופתאום ״ציצי, ציצי, שניצל, שניצל!״ פרצנו בצחוק עומר ואני! את יודעת למה צחקנו? מה הבנו באותו הרגע?

שיר: חחחח וואו מה?

אני: הבנו שהיא שלפה את המילה הבאה שהיתה לה בראש עם האות ״צ״. הבנו שלא ציצי ולא לישון ביחד זה מה שהיא צריכה אלא לישון טוב בשקט במיטה שלה. השניצל גרם לנו לצחוק על מה שרגע לפני היה הדבר הכי חשוב בעולם. זה היה משחרר.

סגירת תפריט
054-645-5557
×

עגלת קניות

עגלת קניות

הצטרפו למועדון הלקוחות

הצטרפו למועדון הלקוחות שלנו וקבלו ₪30 במתנה לקנייה ראשונה באתר