הכרתי את ביתיה כשרק התחלתי להביא את בקבוקי הסיליקון של אלהיי לארץ. ביתיה התרשמה לטובה מהבקבוקים ונתנה המון מידע מועיל בקשר אליהם. לכן, לפני כמה שבועות כשעלתה כתבה דיי מפחידה בחדשות בנוגע לבקבוקי הזנה מפלסטיק, ביתיה מבחינתי היתה הכתובת. חיפשתי הרגעה עבור לקוחות שלי שנלחצו מהכתבה, אבל גם פתרונות וחלופות.

לילך: ביתיה יקרה, תוכלי לספר מה ההכשרה שלך ומה תחום העיסוק שלך?

בתיה: אני מתכננת ויועצת למערכות הסעדה גדולות, בעלת תעודת FCSI האיגוד הבינלאומי ליועצי הסעדה. יועצת לבריאות האדם והסביבה, בעלת תואר שני באיכות הסביבה מאוניברסיטת תל אביב.

לילך: אני פונה אלייך היום בקשר לפלסטיק בבקבוקים של תינוקות ופלסטיק בכלל… הכתבה בחדשות היתה מטרידה כי מכון התקנים מאשר לחמם במיקרוגל בקבוקי פלסטיק שנמכרים בסופר נניח וגם מאשר להדיח במכונת כלים…

ביתיה: כשבקבוק או מוצר פלסטיק נבדק במכון התקנים הוא עובר בדיקות מחמירות ועדיין הן לא מחמירות כמו השימוש שלנו במוצרי פלסטיק בשגרה. בקבוק שחומם פעם אחת ולא הוכח שהוא מפריש כימיקלים למזון, לא בר השוואה לבקבוק שחומם במיקרוגל ונשטף במדיח חמש פעמים ביום במשך מספר חודשים ברצף. אחת הבעיות הקשות עם פלסטיק היא שהעמידות שלו והחוזק שלו הם אשליה. פלסטיק הוא לא באמת חומר עמיד. מצד אחד הוא לא מתפרק עד הסוף ומצד שני הוא גם לא עמיד כמולקולה ארוכה. הוא מתפרק בנוכחות אור, חום ופגיעות מכניות (מכות, שריטות, לחץ וכדו’).
מכיוון שהפלסטיק מכיל חומרי עיצוב שונים, ומכיוון שהוא מראש לא חומר עמיד, יש תמיד זליגה של חומרים כימיים לסביבה. במיכלי מזון וכלי אוכל הבעיה חריפה מאוד, וכן בכל דבר שבא במגע עם הפה, כמו צעצועי ואביזרי תינוקות וילדים.

לילך: תוכלי להרחיב על הסכנה הבריאותית?

ביתיה: התוספים הרעילים שבפלסטיק מתחלקים לשלוש קבוצות עיקריות:

1. חומרים מסרטנים.
2. משבשים הורמונליים.
3. אלרגנים (מחוללי אלרגיה), כלומר כאלה שמתערבים במערכת החיסונית ומחלישים אותה.
   אלה חומרים שהגוף מתקשה מאוד לסלק, והנזק שלהם הוא נזק מצטבר לאורך שנים.
   כמה מילים על משבשים הורמונליים- בניגוד למסרטנים, שבהם המשמעות של ההרעלה קשורה להצטברות של חומר שיכולה לקחת שנים, וכל עוד לא עברנו את הכמות המזיקה, אפשר להחזיר את הגלגל אחורה, במקרה של המשבשים ההורמונליים הסיפור שונה.
   המערכת ההורמונלית שלנו אחראית על שינויים ומחזוריות. ההורמונים מנהלים הרבה מאוד תהליכים בגוף האנושי:
    התפתחות מינית (ההורמונים אסטרוגן, פרוגסטרון, טסטוסטרון)
    מחזורי שינה וערות (ההורמון מלטונין)
    מערכת העיכול (הורמונים כגון גרלין, אינסולין ועוד)
    צמיחה והתפתחות כללית (הורמון הגדילה)
    פעילות פיזית (אדרנלין)
    פעילות שרירים ומערכת העצבים (אפינפרין ונוראפינפרין)
    ועוד ועוד….
   איך משבשים הורמונליים עובדים?
   הם למעשה חומרים שדומים למבנה המולקולרי של הורמונים אמיתיים. כשהם נכנסים לזרם הדם, המוח לא מזהה שמדובר בהורמון “מתחזה”. המוח מתייחס אליהם כאילו זה ההורמון הטבעי, ומגיב בהתאם.
   בחלק מההורמונים הנזק יהיה הפיך, אבל לא בכולם. למשל במקרה של התפתחות מינית, זה כמו כפתור ON/OFF. ברגע שהמוח קולט ביש בדם כמות X של הורמון, הוא יפעיל את תהליך ההתפתחות המינית, ומרגע זה השינוי יהיה בלתי הפיך. ילדה שקיבלה מחזור בגיל 6 – זה יהיה המצב. ילדה בכיתה א עם מחזור.
   כדי לשנות את זה או להפסיק את המחזור, יהיה צורך להתערב עם הורמונים אחרים כדי להגיע לאיזון, ומי רוצה למלא ילדה קטנה עם הורמונים מיותרים? לא עדיף פשוט להימנע מזה ולא להגיע למצב הזה בכלל?

לילך: זה באמת מפחיד, אבל אני מעדיפה שנייחס לידע ככוח שמאפשר שינוי. אשמח שנדבר על אלטרנטיבות לבקבוקי פלסטיק וגם על הטיפול הנכון בפלסטיק. אפשר להתחיל בבקבוק אלהיי, מה אהבת בו?

ביתיה: קודם כל הוא נורא יפה:)

לילך: מסכימה, העיצוב שלו נועד להזכיר את השד והוא משדר רכות ונעם.

ביתיה: מעבר ליופי, בקבוקי אלהיי עשויים סיליקון רפואי שהוא חומר עמיד וחזק מאוד. מתוך סוגי סיליקון שונים, הסיליקון הרפואי נמצא בדרגות V ו-VI כלומר מותרות לשימוש בתוך הגוף. מסיליקון רפואי מייצרים למשל קטטרים לשתן, חלקים של שתלים שונים ועוד.
סיליקון שאינו רפואי ניתן למצוא בשוק. פטמות ומוצצים של מגוון חברות למשל, מיוצרות מסיליקון, פחמן, מימן וחמצן. התרכובת הזו מאפשרת חומר שלא קולט ריחות ושניתן להדחה במדיח כלים. אולם הוא יכול להכיל למשל פלסטיסייזרים ולכן יש חשיבות גבוהה לשימוש בסיליקון רפואי, שבו כמות החומרים הללו נמוכה והעמידות של החומר בזליגה גבוהה יותר.

לילך: אז בקבוקי הסיליקון הרפואי הם תחליף טוב לפלסטיק, אבל הם יקרים… אני מניחה שסיליקון רפואי הוא חומר יקר.

ביתיה: כאשר מטפלים בבקבוקי פלסטיק לפי ההגדרות של בלאי, זה אומר שבזמן שנקנה בקבוק אלהיי אחד מסיליקון, סביר שנשליך לפח בין 5-7 בקבוקי פלסטיק. מעבר לעניין הכלכלי יש גם את הפגיעה באיכות הסביבה. אלטרנטיבה נוספת היא בקבוק זכוכית אבל היא מחייבת השגחת מבוגר כמובן. ילדים גדולים יותר כבר יכולים לשתות מבקבוקי נירוסטה.

לילך: אשמח שתפרטי מהו בכל זאת מהו השימוש הבטוח בבקבוקי ומוצרי פלסטיק ומהן ההגדרות לבלאי במוצרי פלסטיק. גם לי פלסטיק בבית פה ושם. חשוב שנדע מתי הזמן להפטר מהם, מתי הם הופכים למסוכנים.

ביתיה: ברצון, כללי שימוש ותחזוקה של פלסטיק:
פלסטיק הוא חומר יעיל וחשוב, אבל צריך להשתמש בו בתבונה.
*אסור בשום אופן לחמם אוכל בתוך כלי פלסטיק במיקרוגל, גם לא בתור כיסוי על כלי אחר (הדיוקסינים המופרשים מהפלסטיק בחימום במיקרוגל, נמצאים במצב של גז, ולכן הם חודרים למזון, גם אם אין מגע ישיר בין המזון לפלסטיק). החימום מאיץ את הזליגה של מזהמים מהפלסטיק לתוך המזון.
*אין להדיח כלי פלסטיק במדיח כלים בחום גבוה מאוד, היות והחום הגבוה מאיץ זליגת כימיקלים מזהמים מהפלסטיק למזון, יש להיצמד לתוכנית בטמפ’ מקסימלית של C70°.
*אין להשאיר כלי פלסטיק בשמש, היות וקרינת השמש (UV) מאיצה זליגת כימיקלים מזהמים מהפלסטיק למזון.
*האישור לשימוש במזון במוצרי פלסטיק נקבע למצב בו הפלסטיק יצא מהמפעל. לכל פלסטיק יש שטח פנים מוחלק שעובר אטימה. במצב זה הפלסטיק בטוח לשימוש. אולם עם הזמן יהיה בלאי של שטח הפנים, ואז יש להשליך את הכלי, שכן מקום פגום מאיץ זליגת כימיקלים מזהמים לתוך המזון.
*אין לחתוך על גבי כלי הפלסטיק מזון בסכין חד, שכן החיתוך יוצר מיידית חריצים, שמאיצים זליגת כימיקלים מזהמים למזון. אם רוצים לחתוך לילד מזון, עדיף לחתוך על כלי נירוסטה, קרמיקה, או זכוכית ולא ישירות בצלחת הפלסטיק.

הגדרות לבלאי שטח פנים:
*חיספוס שטח הפנים.
*עננות ועירפול של הצבע.
*שינויי צבע חזקים.
*סדקים בפלסטיק.
*ריח חזק או לא נעים.
*שברים, התפוררות והתפרקות של חלקים מהפלסטיק.
*גלים והתעוותות של הפלסטיק, למשל מכסים שמקבלים מתיחה אלכסונית.
*שינוי צורה, כגון מתיחה או התכווצות, למשל כשהמכסה כבר לא מתאים לקופסה ולא נסגר היטב.
*המסה של אזורים בפלסטיק. פלסטיק שנמס מתכדרר לגושים חסרי צורה.

לילך: ביתיה, את נפלאה ונהדרת אני מודה לך בשם כולנו. נתת לנו כל כך הרבה מידע חשוב.

ביתיה: שמחתי לעזור, עבורי זאת שליחות ובכל שאלה נוספת שתיהיה לכן אני כאן.